סי בי די

סי בי די או באנגלית CBD הוא קיצור של השם Cannabidiol.
מרכיב הסי בי די שייך לקבוצת חומרים הנקראת קנאבינואידים.
הקנאבינואידים נמצאים בקנאביס ומחקרים מראים כי יש להם השפעה דומה לחומרים טבעיים המיוצרים בגוף ונקראים אנדוקנאבינואידים.
האנדוקנאבינואידים משפיעים על המערכת האנדוקנבינואידית שהיא מערכת להעברת מסרים בגוף ובגלל המבנה הדומה גם הקנאבינואידים משפיעים על המערכת הזו שלה תפקיד חשוב בתהליכים פזיולוגים רבים בגוף.
הקנאבינואידים השכיחים ביותר הם THC וסי בי די, הם נבדלים זה מזה באופן השפעתם על המערכת האנדוקנאבינואידית אך, לשניהם יש פוטנציאל רפואי חשוב.
ל-THC יש השפעה פסיכואקטיבית משכרת והוא גורם לתחושת היי ואילו סי בי די חסר כל השפעה שכזו ולכן הוא מעניין יותר מבחינת הפוטנציאל הרפואי שלו.
בשנה האחרונה חלה התפתחות משמעותית במעמדו החוקי של הסי בי די ונראה כי מוצרי סי בי די שעד כה היו אסורים לשימוש בישראל, יוחרגו מפקודת הסמים ויותרו לשימוש בישראל.
בכתבה זו תמצאו מידע מעניין על אופן השפעת הסי בי די, סגולות רפואיות, תופעות לוואי, מינון, מעמד חוקי ועוד.

אופן השפעת הסיבידי

סי בי די כמו קנאבינואידים נוספים הוא בעל מבנה הדומה לחומרים הנקראים אנדוקנאבינואידים.
אנדוקנבינואידים הם חומרים המיוצרים באופן טבעי בגוף האדם והם מהווים חלק מהמערכת האנדוקנאבינואידית בגוף.
המערכת האנדוקנבינואידית משמשת כמערכת להעברת סיגנלים בגוף האדם והיא מעורבת במגוון מאוד גדול של מערכות ותפקודים בגוף.
נראה כי למערכת האנדוקנאבינואידית יש תפקיד חשוב בתחומים כגון: עיכול ומטבוליזם, מערכת החיסון, כאבים, יכולת למידה וזיכרון, תיאבון, מצב רוח ועוד.

המערכת האנדוקנבינואידית מורכבת מהמרכיבים: אנדוקנבינואידים, רצפטורים ואנזימים:

אנדוקנבינואידים: חומרים הנקשרים לקולטני המערכת האנדוקנאבינואידית וגורמים להפעלה של תהליכים שונים.
רצפטורים: רצפטורים או קולטנים הם מבנים בתאים שהקשרותם של אנדוקנאבינואידים או קנאבינואידים גורמת להפעלתם.
אנזימים: תפקידם של אנזימי המערכת הוא לווסת את פירוק האנדוקנבינואידים ובכך להשפיע על רמתם בדם ועל עוצמת ההשפעה של תגובת המערכת.

המבנה הדומה של הקנבינואידים לאנדוקנאבינואידים מאפשר גם להם להשפיע על המערכת האנדוקנאבינואידית.
בין הקנאבינואידים השכיחים ביותר הם THC וסי בי די שמשפיעים באופן שונה על המערכת.
THC הוא בעל השפעה פסיכואקטיבית הגורמת לתחושת היי או סוטול ואילו לסי בי די אין כל השפעה כזו.
מלבד זאת לשני המרכיבים מייחסים פוטנציאל רפואי רב במגוון של מצבים ומחלות.

סגולות רפואיות

בגלל שה-סי בי די לא ממסטל והוא בעל השפעה על המערכת האנדוקנבינואידית החשובה, המרכיב זוכה להתעניינות רבה בעולם המחקר שבודק את הפוטנציאל הרפואי שלו למחלות ומצבים שונים.
מחקרים שונים מצביעים על פוטנציאל רפואי של סי בי די למגוון של מצבים כגון:

שיכוך כאבים
הפרעות נוירולוגיות (אפילפסיה, אלצהיימר, סכיזופרניה ועוד)
גמילה מאלכוהול, אופיואידים, קוקאין ועוד
הפרעות חרדה
מסייע באיחוי והחלמה של עצמות
מחלות כבד
בחילות והקאות
ומצבים נוספים (מקור)
חשוב לציין כי מדובר בממצאים מדעיים באיכות נמוכה המעידים רק על פוטנציאל רפואי ולא על מסקנות ברורות לגביי יעילות ובטיחות השימוש במוצרי סי בי די.
כיום, יש רק שתי תרופות מבוססות סי בי די המאושרות ע"י ה-FDA, אחת (אפדיולקס) מבוססת על CBD טהור והשניה (סטיבקס) מכילה סי בי די ו-THC ביחסים שווים.
אפדיולקס משמשת לסוגי אפילפסיה נדירים ואילו סטיבקס מיועדת לשיכוך בכאבים לחולי סרטן או טרשת נפוצה.

מוצרי סי בי די

שוק מוצרי הסי בי די הוא מגוון וכולל מוצרים רבים כגון: שמנים, תרסיסים, קפסולות, אדיבלס (מוצרים אכילים המועשרים בסי בי די), נוזלי אידוי, מוצרי קוסמטיקה ועוד.
המוצרים השונים מיוצרים ממיצוי צמחי המפ שהם זני קנאביס דלים ב-THC ועשירים בסי בי די.
זני ההמפ מכילים עד 0.3% THC ולכן השימוש בהם לא גורם להשפעה פסיכואקטיבית של תחושת אופוריה (סוטול).
מיצוי ההמפ קיימים בשלושה קטגוריות עיקריות: מיצוי ספקטרום מלא, ספקטרום רחב ומיצוי של סי בי די טהור.
כאשר מיצוי סי בי די טהור מכיל רק סי בי די ואילו ספקטרום מלא יכיל חומרים נוספים שמגיעים מצמח ההמפ כגון: קנאבינואידים אחרים, פלבנואידים, טרפנים ועוד.
מיצוי ספקטרום רחב דומה לזה של ספקטרום מלא רק שבמיצוי ספקטרום רחב שמים דגש על הסרת ה-THC מהמיצוי עד לרמות מאוד נמוכות ואף נטולות THC.
קיימת טענה כי מיצוי ספקטרום מלא הם יעילים יותר משום שהם מספקים השפעה חזקה יותר בשל אפקט הנקרא "אפקט הפמליה" שבו האפקט שנובע מיחסי הגומלין בין המרכיבים השונים גדול יותר מהאפקט של כל מרכיב בנפרד.

איך כדי לצרוך סי בי די?

מוצרי הסי בי די השונים מיועדים לצריכה בדרכים שונות כמו: בליעה, ספיגה תת לשונית, אידוי, מריחה ועוד.
אידוי נחשבת לדרך הצריכה בה השפעת הסי בי די היא המהירה ביותר והזמינות הביולוגית של הסי בי די היא הגבוהה ביותר.
לאחר אידוי, ספיגה תת לשונית נחשבת לדרך צריכה מהירה ואף היא בעלת זמינות ביולוגית גבוהה של סי בי די.
ספיגה תת לשונית נחשבת לדרך הצריכה המומלצת משום שאין לה השפעות בריאותיות שליליות כמו לאידוי.
שמנים ותרסיסים הם המוצרים המתאימים לצריכה בספיגה תת לשונית. מטפטפים או מרססים את כמות השמן הרצויה לאזור שמתחת ללשון ומחכים כדקה עד לספיגה מלאה של הסי בי די לזרם הדם.

כמה סי בי די צריך?

המינון המתאים של סי בי די משתנה בהתאם לשונות הפיזיולוגית, חומרת המצב, משקל הגוף וגורמים נוספים.
מאחר ובמרבית המקרים הסי בי די ניטל כתוסף תזונה, אין הנחיות למינון ברור.
הדרך בה מרבית האנשים קובעים את המינון שמתאים להם, היא בדרך של ניסוי ותהייה.
מתחילים במינון נמוך, מעלים באופן הדרגתי עד למציאת המינון שגורם להשפעה הרצויה ובתנאי שאתם לא חווים כל תופעות לוואי ולא עברתם את המינון המקסימלי.
המינון המקסימלי הוא 1 מ"ג סי בי די לכל ק"ג משקל גוף (עבור אדם במשקל של 60 ק"ג המינון המקסימלי יהיה 60 מ"ג ליום).
המינון ההתחלתי הוא בדרך כלל מינון יומי של 20 מ"ג ולאחר שבוע של שימוש רציף ניתן להעלות ל-25 מ"ג במידה ולא חוויתם תופעות לוואי לא רצויות.
כך מעלים את המינון היומי לאחר כל שבוע של שימוש רציף בקפיצות קטנות של עד 5 מ"ג ובתנאי שאין תופעות לוואי.

תופעות לוואי

למרות שהשימוש בסי בי די נחשב כבטוח באופן יחסי (מקור) הרי, שבכל צריכה של תוסף תזונה או תרופה יכולים להופיע תופעות לוואי.
תופעות הלוואי שנצפו במינונים הגבוהים מהמינון המקסימלי המומלץ לשימוש כתוסף תזונה הם: שלשולים, עייפות, נימנום, ירידה בתאבון ואינטראקציה עם תרופות אחרות.
כאשר אינטראקציה עם תרופות אחרות היא תופעת הלוואי המשמעותית ביותר משום שסי בי די משפיע על קצב הפירוק של תרופות מסויימות ובכך עלול להשפיע על יעילותן ועל תופעות הלוואי שלהן.

האם סי בי די חוקי בישראל?

במדינות מסויימות כמו: ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה ועוד השימוש בסי בי די מותר כל עוד המקור להפקתו הוא בצמחי המפ שריכוז ה-THC בהם נמוך מ-0.3%.
בישראל חל איסור על שימוש במוצרי המפ למעט שמן מזרעי המפ שכלל לא מכיל קנאבינואידים.
אולם, בתחילת שנת 2022 המליצה וועדה מיוחדת שמונתה לבחינת הנושא להחריג את הסיבידי מפקודת הסמים ולהפוך אותו לחוקי לחלוטין. עם קבלת מסקנות הוועדה, שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכל משרד הבריאות קיבלו את המלצות הוועדה.